פרק 32 | קראתי תורה: פרופ' דוד ירושלמי על יהדות איראן

איראניום מועשר

היום, שניים בחודש מֶהְר 2577 לעליית כורש הגדול ו-1397 להג'רה של מחמד, יש לכם הכבוד להכיר את פרופ' דוד ירושלמי. ב-20 השנים האחרונות אנחנו נפגשים בעיקר בכנסים על יהדות איראן, אבל הדבר החשוב באמת הוא שבכיתה שלו לפני כ-25 שנה, פגשתי את אבא של הגדולים שלי (וגם קיבלתי דוגמה איך צריך ללמד שפה. וואו).

למי שמאזין מתוך הדפדפן ורוצה להתחיל לשמוע ורק אז לקרוא:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/07/Iranium-032.mp3

עריכת הסאונד הייתה מאתגרת גם הפעם. אני צריכה להפסיק להתחשב באורחים, ולהכריח אותם לדבר אל המיקרופון גם אם זה אומר שהשיחה לא תהיה ממש פנים אל פנים. או שנחזיק מיקרופונים ביד שזה סאונד קצת מעצבן אבל ממילא אי אפשר לערוך אותו יותר מדיי.

דיברנו, כמובן, על דרכו של דוד, החל מהעלייה מאיראן עם אחיו ישר לבית הספר החקלאי בניצנים, ועד לפרופסורה באוניברסיטת ת"א. דיברנו על נסיבות היכרותנו לפני 25 שנים, אבל הפרק היה ארוך מדיי אז מחקתי ושמרתי במקום אחר, ואולי אם אעז פעם להשיק פטריאון לתוכנית, זה יהיה בתוכן הסגור לפטרונים.

דיברנו גם על:

הזכרנו את שני ענקי הדור, ילידי 1920, שעברו לעולם הרוח בהפרש של פחות משבוע בתחילת ספטמבר: אחסאן יארשאטר היה אבא של אנציקלופדיה איראניקה (שזה איפה שאני מחפשת לכם תשובות בנושאים שהם מחוץ לתחום המומחיות שלי). הבלשן רב הפעלים ז'ילבר לזר, שנפטר חמישה ימים אחריו, היה מחלוצי מחקר הפרסית היהודית הקדומה, ומבולטי החוקרים של לשונות היהודים באיראן. אני לא מרחיבה עליהם כאן כי אולי מתישהו אעשה תוכנית על איראניסטים דגולים.

טיפ חשוב לגבי אנציקלופדיה איראניקה: החיפוש שם לוקח שנים! עדיף ללכת לאות הרלוונטית, לבחור לראות את כל הערכים באות, ואז לחפש עם ctrl+F.

שאלות המאזינים

תודה לכל המאזינים שממשיכים לשאול שאלות בקבוצת הפודקסט וב"סימן שאתה פרסי" גם אחרי שכבר אמרתי שהקלטנו, אני בינתיים אוספת את השאלות לפרק הבא בנושא יהדות איראן. השאלות שענינו עליהן היו:

• שרח שאהין על התורה, ומכאן בכלל לספרות הפרסית היהודית.
• שושלות שהיו טובות ליהודים ושושלות שהיו רעות ליהודים (והפתעה – השליטים הם לא אלה שקבעו אם יהיה טוב ליהודים). אפשר להבין את הפרק הזה גם בלי לשמוע את פרקי ההיסטוריה, אבל אם אתם רוצים להבין אותן לעומק, אז כדאי לחזור לפרקי ההיסטוריה: פרק 14 ופרק 17. הזכרנו גם את הפרק הבא, על הקאג'ארים שהיו שושלת כושלת, ואת פרק 9 על שינדלר האיראני.
• על הדרך דוד העלה עוד כמה השערות למה הצפוים הפכו את איראן לשיעית (השערות נוספות היו בפרק הראשון עם ד"ר אורי גולדברג).
• (בהקשר הזה: תיקון חשוב – אמרתי שבטהראן יש יותר בתי כנסת מאשר מסגדים, הכוונה כמובן למסגדים סונים. מסגדים שיעים יש כמה שאתם רוצים)
• למה השיעים חושבים שהיהודים טמאים וכיצד זה מתבטא? (רמז: זה קשור לפרק על אלוהויות זורואסטריות)
• מנהגים מיוחדים של יהודי איראן
• סטיגמות על יהודים (וגם גויים, תכלס) מערים שונות. גם כאן יש לי תיקון: קבר חבקוק הנביא אכן נמצא בתוּיסֶרְכָּאן, אבל זה במחוז המדאן.
• יהדות שיראז וכהניה, שמות משפחה.

השיר של קיוסק

בחרתי שיר בשם "זה אסור", כי דיברנו על דת וזה. למרות שהשיר (ואתם יכולים גם לראות מהווידאו) מדבר על איסורים אחרים לגמרי.

פינת האקטואליה והאטימולוגיה

את הווידאו-לייב מפייסבוק אוסיף כאן במועד מאוחר יותר, אחרי שאסיים לערוך אותו, שזה בעיקר להוריד את ההתחלה ולהוסיף כיתובים לחלק האטימולוגי. גם ככה פרסום הפרק התאחר בכמה שעות…

זה מה שכתבתי והקראתי בלייב:

מכיוון שהפרק שעולה מחר באיראניום מועשר הוא אחד הארוכים, אני לא רוצה לצרף לו אקטואליה, אבל יש דברים שחייבים לדבר עליהם, אז…

• • האירוע: פיגוע ירי במצעד צבאי בעיר אהוואז שבמחוז ח'וזסתאן בדרום מערב איראן, שבו לפי גורמים רשמיים נהרגו 25 שהידים (פורסמה רשימת נפגעים, שיש בה עמודת "מצב", ובה כתוב "שהיד"). מהם 19 אנשי כוחות ביטחון, ובין האחרים ילד בן ארבע, מחמד טאהא אקדאמי, בן של איש צבא. אמו עדיין מאושפזת במצב קשה, ותמונתו נישא בידי חייל הפכה לתמונה המייצגת מהפיגוע הזה.

דברים שאמרתי:

• שני ארגונים לקחו אחריות, זה שנראה יותר אמין זה קבוצה של בדלנים ערבים שמוצגים בכמה שמות. דובר החזית הערבית לשחרור אלאחוואז, חֻר אלתֻסתרי (אני לא מאמינה שזה שמו האמיתי, שם פרטי שנגזר מ"חירות" ושם משפחה שתיכף נדבר עליו כי שמות זה ה-דבר), אמר שהפיגוע התבצע על ידי "המאבק הלאומי של אלאחוואז", שזו קבוצה "כללית יותר". החזית הערבית לשחרור אלאחוואז חתומה על מספר פיגועים ב-13 השנים האחרונות, בעיקר נגד אנשי כוחות הביטחון וצינורות נפט).
• הדברים שרואים במצב שם, וגם בתגובות ברשתות החברתיות, מזכיר מאוד את הבעיה הפלסטינית: אזור שמאוכלס ברובו בערבים, ארגוני טרור שפועלים לעצמאותו (לא ברור עד כמה הם מייצגים את כולם: בהפגנות השתתפו הרבה, אבל הפיגוע זכה לגינוי כמעט מכל הכיוונים) – רוצים להיות חברים בליגה הערבית ובמוסדות אחרים של ארצות ערב, שיכתבו על הבעיה האחוואזית בספרי לימוד בארצות ערב, ושואפים להקים ממשלת צללים בגלות. הפיגועים, כולל זה של אתמול, הם בעיקר נגד מטרות ביטחוניות וכלכליות.
• בפיגוע של אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי כוחות ביטחון, אבל רובם חיילי סדיר בשירות חובה. באיראן אפילו יותר מאשר בישראל, שירות חובה זו חובה מעיקה ויש לנחש שרובם לא רצו להיות שם בכלל. אז זה כואב כמו שכואב אצלנו כשנהרגים חיילים (בניגוד לשכירי חרב של משמרות המהפכה שנהרגים בסוריה ולא מזיזים בד"כ לאף אחד).

דברים שלא יצא לי לומר:

• אחד הפחדים של הרבה איראנים, כולל מתנגדי משטר, הוא שהחלפת שלטון תגרום להתפוררות גיאוגרפית של איראן: הערבים בדרום, הכורדים בצפון, הבלוצ'ים בדרום-מזרח… לא נראה שהטורקמנים ידרשו עצמאות בצפון, אבל לכו תדעו.
• אזור מריבה רב שנים: מלחמת איראן-עראק התחילה בגלל פלישה של צדאם לעיר ח'רמשהר באזור הזה, הרבה חיילים איראנים הגנו בגופם על אהוואז ועכשיו אנחנו רואים גולשים שקוראים להם כפויי טובה. מצד שני מאשימים אותם גם שפרשו לצדאם ולכוחותיו שטיח אדום ושחטו לכבודם פרות וגמלים. חוץ מהשאיפה של הערבים לבידול ושל האיראנים לארץ איראן השלמה, יש גם קטע כלכלי – האזור הזה עשיר בנפט וקריטי גם בהובלת נפט.
• הלילה זומנו שגרירי הולנד ודנמרק והנציג הדיפלומטי הבכיר של בריטניה (אין שגריר) לשיחות, ובהן נאמר להם שזה לחלוטין לא מקובל שאנשים מהארגונים האלה שוהים על אדמתם ולא נעצרים, רק בגלל שהם לא מבצעים פיגועים על אדמת המארחים. מאוד הצחיק אותי לשמוע ש"שלטונות איראן אישרו שטרוריסטים הם שביצעו את הפיגוע". איך ציפיתם שיקראו להם? ח'אמנהא'י אומר, כמובן, שהם ממומנים ומאומנים ומונחים על ידי ישראל/ארה"ב/סעודיה. גם ברשתות החברתיות קוראים להם מחבלים שכירי-חרב.

דברים שאמרתי, אבל בכל ראיון רק חלק:

• האם זה מחזק את המשטר או מחליש אותו? כמו כל פיגוע, בעיקר מחזק כל אחד בדעות שלו. את המתנדנדים או הלא-בטוחים, זה שולח להתאחד מסביב לדגל, כמו כל פיגוע, במיוחד כשהפעם היו הרוגים אזרחים, אז מבחינה זו זה מחזק את המשטר. מצד שני, מתחילים גם להישמע קולות שאומרים – הבטחתם לנו שאמנם אין אוכל ואין כסף, אבל לפחות יש לנו ביטחון. זה ביטחון?

והחלק המעניין באמת…

עד כאן במרכז החדשות. בשוליהן – אני רוצה לדבר על השמות אַהְוָאז, ח'וּזֶסְתָאן ו-חֻר אַ-תֻסְתַרִי. תתפלאו, אבל כולם מובילים לאותו מקום שאתם מכירים בשם אחר, אבל אם לא קראתם את מגילת אסתר מאחורי המסכה, או שאתם לא זוכרים את פרק ב', תיאלצו לשמוע אותי עד הסוף. אחר כך אני אוריד את הסרטון ואוסיף לו במובי מייקר גם כיתובים, כי זה נהיה קצת מורכב.

שם העיר – اهواز אהואז, הוא הגרסה האיראנית לשם הערבי של המחוז, الاحواز אלאחואז. אל הידיעה – מורידים. احواز (אחואז) זה ריבוי שבור של حوز (חוז כמו ש-اولاد – אולאד זה ריבוי של ولد – ולד וכו'). חוז מזכיר לכם את שם המחוז – ח'וזסתאן? לא סתם! זה באמת בא מאותו מקור. גם בשם המחוז, סתאן זה מקום (אותו שורש של stand, stay), ולכן נשארנו עם ח'וז בפרסית ורבים של חוז בערבית.

אז נלך עוד אחורה, 2500 שנה אחורה, אל הכתובות של המלכים האח'מניים – כן כן, דריווש, אחשוורוש והחבר'ה שלהם. כשהם מונים את מדינותיהם, הראשונה היא תמיד pārsa (פרס), השנייה היא תמיד māda (מדי, מרכז האימפריה הקודמת), ועוד אימפריה קודמת, שהם קוראים לה huvja (אולי hūja)– מה שהפך מאוחר יותר ל-ח'וז, או חוז. huvja/hūja מוזכרת גם בתנ"ך העברי, בשם עילם.

מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה" (קליק לעמוד הספר)

אז אנחנו עם הווג'ה > חוז.

h איראנית, שלפני v הופכת הרבה פעמים ל –x (ח'), מקורה ב-s הודו-אירופית. כך svāsṛ הסנסקריטית – "אחות" – הפכה בפרסית אמצעית ל-חְ'וָאהַר ובחדשה ל- חָ'אהַר (עדיין כותבים את ה-ו' – خواهر– אבל זו ו' שותקת).
המילה ל-self, שבסנסקריט היא sva על נטיותיה, היא בפרסית ח'וֹד خود, והמקבילה של hypnos היוונית – שינה, היא בסנסקריט svapna ובפרסית خواب (חָ'אבּ. גם כאן יש ו' שותקת שעדיין בוטאה בפרסית אמצעית – ח'ואב).
הבנו, כן?
אז גם ה-ח' של ח'וז(סתאן) הייתה במקור – הפעם במקור השם העילמי של העיר – S. סוזא – מכירים? למי שעדיין לא מכיר – בעילמית קראו לעיר שושן. עכשיו מצלצל משהו?

אבל זה לא הכול!

שושן עדיין קיימת, אכן במחוז ח'וזסתאן. בפרסית של היום שמה שׁוּשֹׁ, יש שם גם תל עם חפירות ארכיאולוגיות של ארמון המלוכה, וגם קבר דניאל הנביא, בשניהם ביקרנו בסיור ערי הבירה באיראן (שזה גם אירוע פייסבוק וגם תת סדרה באיראן בקטן – המיני-פודקסט שלי ברדיו ת"א). שמות נוספים של שושן מהתקופה האסלאמית הם שׁוּשְתַר (היום זה שם של עיר אחרת במחוז ח'וזסתאן), וגם תֻסְתַר.

משפחת תֻסְתַר ("התֻסתרים") היו משפחת סוחרים יהודית עשירה ופעילה מאוד במאה ה-11 ככה, שהשאירה לנו לא מעט חומר בפרסית יהודית קדומה בגניזות באיראן ובקהיר, ביניהן הטקסט שאיתו מתחילים ללמוד פרסית יהודית קדומה – the Ahwaz Law Report. אנקדוטה קטנה לגבי הטקסט הזה – חוץ מזה שהוא נכתב בח'וזסתאן בפרסית יהודית לפני למעלה מ-1000 שנים ומעיד גם כאן על קשרים בין קהילות בין איראן וארצות ערב – היא שהוא קורא לנהר הכארון/כרח'ה/שאוור העובר בשושן "אוּלַי", שזה שמו בספר דניאל. ברומן ההיסטורי המלכה, שאני כותבת בימים אלה עם מעיין אשכולי, אנחנו מתלבטים אם לקרוא לנהר אולי, או בשמו הפרסי-עתיק הוּ-אַסְפַּה "טוב הסוסים" (hu מקביל בסנסקריט ל-su).

ראיתם איך הצלחתי אפילו את פינת האקטואליה לקשר לנושא יהדות איראן?! סחתיין עליי.

אז איפה היינו? כן, אהואז – אחואז – רבים של חוז. ח'וזסתאן – המקום של ח'וז. שני השמות באים בעצם מ"סוזא", שזה שמה הלטיני של שושן עד היום, וכנראה אחד משמותיה גם בעבר. שושן הוא השם העילמי. בתקופה האסלאמית העיר מוזכרת גם כ-שושתר ו-תֻסתר, התֻסתרים מהמאה האחת עשרה לספירה, וזוכרים למי עוד קוראים אלתֻסתרי? חֻרّ א-תֻסתרי, דובר החזית הערבית לשחרור אלאחוואז.

סיכום פרסומות: מגילת אסתר מאחורי המסכה, המלכה, איראניום מועשר ואיראן בקטן.
קשה לי לומר חג שמח אחרי שנהרגו כל כך הרבה אנשים, אבל תכלס – רוב חגי ישראל הם על גויים שנהרגים, אז שוין.

ענייני מנהלה והבעת הערכתכם

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

תקציר הפרקים הבאים

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

פרק 33 (1.10) קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. זה עקרונית שיחה חופשית, סביב הציר של נסיכות קאג'אריות.

בפרק 34 (8.10) נשוחח עם ארש לויאן, הידוע גם כ"גיא" מאז שהמורה מחקה את שמו, על ספר השירים שלו שרוכים, על ילדותו באיראן ועל זהות איראנית בארץ ישראל.

בפרק 35 (15.10) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.

בפרק 36 (22.10), נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, ניסיון שלישי, בלי נדר!

פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

פרק 38 (5.11) מתפרסם בערב שלפני יום הולדתי, ומאזיני איראניום מועשר בחרו בקבוצת הפייסבוק שפרק היומולדת יהיה שיחה עם מורי ורבי פרופ' שאול שקד, אז כך יהיה!

ועוד בקנה

יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);
עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו נויד טוביאן, שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 32 | קראתי תורה: פרופ' דוד ירושלמי על יהדות איראן appeared first on איראניום מועשר.