רפואה สาธารณะ
[search 0]
เพิ่มเติม

ดาวน์โหลดแอปเลย!

show episodes
 
בפרקים קצרים ובשפה בהירה (מקווה...), נצלול קצת לתוך הספרות הרפואית, וננסה להבין האם להאמין למאמר, מה התוצאות אומרות, והאם הן רלוונטיות למטופלים. רפואה נתמכת ראיות היא שיטה לקבל ולהבין מידע- מטרתה ליישם את המידע המחקרי הטוב והחשוב ביותר עבור אבחנה וטיפול, תוך התחשבות במאפייני המטופל וערכיו, ועם שימוש בכל כישוריו של המטפל. הפודקאסט מיועד ללומדים ולעוסקים במקצועות הרפואה והטיפול ולכל מי שמתעניין בקריאת מאמרים רפואיים ובהבנתם. אין להתייחס לתוכן כייעוץ רפואי, אלא כהסבר על השיטה.
 
בפודקאסט "שאלה של חיים ומוות" נדבר על רפואה פליאטיבית - טיפול רפואי תומך שנועד להקל מכאוב וסבל ולשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים. נדבר עם מגוון מומחים מעולם הרפואה ובעזרתם נבקש להסביר את הסוגיות והדילמות המורכבות הכרוכות בנושא – עבור החולים ובני המשפחות מחד, ועבור הצוותים הרפואיים מאידך. הסדרה הינה מיזם של החוג הפליאטיבי בהמטולוגיה, ומוגשת כשירות לציבור בחסות חברת טקדה. עורכת ומפיקה: מאיה גייר, ביצוע טכני: פודקאסטיקו
 
Loading …
show series
 
לאחר שוועדת המומחים של ה FDA המליצה על מתן חיסוני קורונה לילדים בגילאי 5-11, הושבנו באולפן את רופא הילדים שלנו ביחד עם ד"ר אפרת וקסלר, מנהלת תחום רפואת ילדים בקופת חולים מאוחדת כדי לענות על השאלות שלכם ועל עוד כמה. https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/02/panda-osimrefua-vaccines-for-children/โดย רשת עושים היסטוריה
 
מדיקליזציה היא תופעה חברתית, שבה מקצוע הרפואה ואנשי הרפואה "לוקחים על עצמם" (או לעצמם) תחום מסוים, התנהגות או הבט מסוים בחיי האדם או החברה. היא יכולה להיות בעלת השפעות חיוביות (כמו במקרה של מחלת נפש, שלפני המדיקליזציה שלה הייתה נחשבת לעתים כפשע), או שליליות (כמו במקרה של הומוסקסואליות שלבושתנו, בעקבות מדיקליזציה, הוגדרה בעבר על ידי הממסד הרפואי כ"מ…
 
בפרק נדבר על מחקר שבחן האם בנשים בלידה ראשונה, בסיכון נמוך לסיבוכים, השראת לידה (labor induction) אלקטיבית לפני שבוע 40 להריון מפחיתה סיכון לניתוח קיסרי ולסיבוכים לילוד. למרות רושם ראשוני של מחקר תקף עם תוצאות די משכנעות, קריאה של המאמר בעזרת מומחה בתחום, תוך הבנת ההקשר בו נערך המחקר וההקשר הקליני של יישומו, מעלה שאלות רבות. רפואה נתמכת ראיות היא ל…
 
פרק 3 ואחרון על מאמר זה, ובו נציג את נתוני היעילות הקלינית והאימונוגנית, ונדבר על שיטת immunobrdging לבדיקה עקיפה של יעילות חיסונים (דרך בדיקת האימונוגניות של החיסון). --- Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Vaccine in Children 5 to 11 Years of Age לאחר העלאת הפרק שמתי לב שחישוב הפחתת הסיכון היחסית (יעילות החיסון, vaccine efficacy) כפי שהצגתי בפרק …
 
חלק שני מתוך שלושה: בפרק נפרט את הממצאים בשלב 1 (phase 1) במחקר, את תקפות חלק המאמר שבוצע כמאמר מבוקר אקראי, ואת תוצאות בטיחות החיסון בשלב 2-3 (phase 2-3). --- קישור למאמר: Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Vaccine in Children 5 to 11 Years of Age נספח למאמר ובו פירוט של חלק מהנושאים שעלו בפרק (כולל טבלאות של משך תופעות הלוואי השונות בקבוצת החיסו…
 
בפרק נציג את המחקר שהתפרסם ב NEJM ב 9/11/21 ובדק אימונוגניות, בטיחות ויעילות של חיסון הקורונה של פייזר- ביונטק בילדים בני 5-11. פרק ראשון מתוך שלושה על מאמר זה. בפרק הזה נסביר מעט על שלבי מחקר קליני - במקרה שלנו מחקר phase 1 ומחקר phase 2-3 , ונבין שבמאמר שלפנינו יש לפחות חמישה מחקרים שונים... --- קישור למאמר: Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Va…
 
לרוב - וטוב שכך הדבר - לא נשים לב לנשימה שלנו, ובטח ובטח שלא לריאות שלנו. הריאות שלנו קולטות את החמצן מהאוויר, ובתהליך שהוא כמעט כמו קסם (והמווווון ביוכימיה) מסייעות לו להיכנס לכל תא בגופנו. אבל… אם חיידק סורר (ומעט אלים, לעיתים) מחליט ״להתיישב״ בהן, המלחמה של מערכת החיסון שלנו בו עלולה להשאיר אחריה ריאה שמתפקדת קצת פחות טוב… ישנם אנשים החשופים יות…
 
פרק שני על מחקרי אשכולות. אחד ממחקרי האשכולות המרשימים ביותר פורסם ב- NEJM בספטמבר 2021. האם באנשים בסיכון גבוה לאירוע מוחי, אספקה ביתית של תחליף מלח מפחיתה את הסיכון לאירוע כזה במעקב של מספר שנים? והאם להאמין למחקר? הקריטריונים לניתוח תקפות של מחקר כזה מוכרים גם מניתוח מאמר מבוקר אקראי (RCT) "רגיל" , אך כאן צפויות בעיות ייחודיות: כאשר ישנם אשכולות…
 
מחלת השחפת אחראית לרבע ממקרי המוות במאה ה-18 באירופה. מה הופך את המחלה לכה קטלנית? למה אנטיביוטיקה רגילה לא יעילה לטיפול במחלה? האם עדיין יש שחפת בעולם? בארץ? ומה הקשר לערפדים? אירחנו את פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, תל השומר ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, שסיפרה לנו בהתלהבות רבה על ההסטוריה המרתקת של השחפת ו…
 
פרק ראשון על "מחקר אשכולות": מחקר מבוקר אקראי עם רנדומיזציה באשכולות (clustered randomized controlled trial). מחקרים כאלה מבוצעים כשמדובר בטיפול הניתן ברמת הקבוצה (מרפאה למשל), או כשיש סיכוי גבוה לקונטמינציה בין שתי הקבוצות- קבוצת ההתערבות וקבוצת הבקרה. נתאר את החסרונות העיקריים של השיטה, ובפרק הבא נבין איך לקרוא מאמר על מחקר שבוצע בשיטה הזו. --- ה…
 
התכנון הנכון, הטוב והרצוי לחיים - כפי שהחברה סביבנו מאותתת לנו: מכירים, יוצאים תקופה, עוברים לגור ביחד, מתחתנים, נכנסים להריון - והופ! תינוק ורדרד ושמנמנן נעטף באהבה. ולמציאות, לעיתים, תכנונים משלה. החיפוש אחר זוגיות מיטיבה, מעשירה, יציבה ומחזקת יכול לקחת זמן, ובצדק. ומה קורה כשהזמן מתארך, והתכנון ה״חברתי״ והחיפוש האישי מתנגשים? בשיחה מורחבת עם ד״ר…
 
אמנם חלון הפוריות באשה הוא כשלושה עשורים - לרוב מאמצע שנות העשרה ועד לאמצע שנות הארבעים - אך האיכות בו היא לא מקשה אחת. היכולת להרות באופן ספונטני יורדת אצל נשים עם הגיל, ולמעשה, ככל שהשנים עוברות איכות הביציות נשחקת. בשנים האחרונות פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים להקפיא את הזמן - באופן המילולי ביותר של המילה. אם פעם היתה קיימת היכולת להקפיא רק ביציות מ…
 
בפרק הזה נסביר איך לנסח שאלה הנוגעת לטיפול או להתערבות רפואית. שאלה כזו ננסח בתמציתיות בעזרת ראשי התיבות PICO: P עבור patient, מיהם המטופל ומחלתו, או population- באיזה אוכלוסיית מטופלים אנחנו מתעניינים. I עבור intervention, ההתערבות שמעניינת אותנו. C עבור comparison, למה נרצה להשוות את ההתערבות, למשל לפלצבו. O עבור outcome, תוצא- מה אנחנו רוצים למד…
 
מערכת הבריאות בישראל נשענת על קופות החולים והראשונים לטפל בנו הם רופאי המשפחה. בשנים האחרונות נכנס איתנו לחדר הרופא עוד משהו, גוגל. אם בעבר היינו הולכים לרופא כדי שיאבחן אותנו, היום הגורם ה”סמכותי” הראשוני שאליו אנחנו פונים הוא גוגל. אבל האם גוגל מהווה תחליף ראוי לרופא המשפחה שלנו? ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה משירותי בריאות כללית ופרופ’ יהו…
 
אנחנו רוצים לחשוב שכאשר יש ממצאים חשובים ואמינים ממחקרים קליניים, הרופאים יאמצו את מסקנות המחקרים. פעמים רבות זה כך, אך לעתים ישנם מצבים בהם הרופאים אינם משתמשים בהתערבויות שהוכחו כיעילות. ישנם גם מצבים בהם טיפול הוכח במחקר קליני כמזיק או כלא יעיל, והרופאים ממשיכים להשתמש בו. למעשה יש כאן מצב של העדר הסכמה בין המידע המחקרי לדעתו של הרופא. התופעה קש…
 
קבוצת תרופות מתקדמות מסמנת בעשורים האחרונים את אחד הכיוונים המבטיחים ברפואה: טיפולים ביולוגיים. בגלל ההבטחה הגדולה, שינסנו מותניים וצללנו לנושא עם ד"ר לי גולדשטיין, מנהלת היחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי העמק בעפולה. היא הסבירה לנו בבהירות במה שונה טיפול ביולוגי מתרופות כימיות מסורתיות, מדוע הן בעלות פוטנציאל גדול כל-כך, אילו תופעות לוואי בכל…
 
ניתוח בריאטרי הוא אחד הניתוחים היחדים בישראל שמצריכים את המטופל לעבור ועדה לפני הניתוח. לאחר שבחלק הראשון של הסדרה, הגדרנו את בעית ההשמנה ודיברנו על הניתוחים האפשריים, בפרק השני והאחרון נדבר על המורכבות של הניתוח, הן מצד הרופא והן מצד המטופל. מורכבות שמתחילה לפני הניתוח ונמשכת עוד הרבה אחריו. אירחנו בפרק זה ארבעה - לימור מרדי – טילבור דיאטנית קליני…
 
אנשי צוות המטפלים בחולי קורונה סובלים בשכיחות גבוהה מאוד מבעיות נפשיות: חרדה, דכאון, שימוש מופרז באלכוהול ותסמונת פוסט טראומטית (PTSD). כך נמצא במחקר אנגלי שפורסם ביוני 2021. פגיעה נפשית משמעותית עלולה להיגרם עקב "פציעה מוסרית". הכוונה היא לחשיפה לפעולות שנוגדות את המוסר של הנפגע: פעולות שהוא נאלץ לבצע, בוחר לבצע או רואה שאחרים מבצעים. סולם למדידת …
 
איך נדע אם להאמין למאמר שמשתמש בשיטה נפוצה ביותר בספרות הרפואית? בפרק על פציעות ברצים חובבים הוסבר מהי בעצם הקללה הזו (או הברכה), "רגרסיה לוגיסטית", ואיך לקרוא את התוצאות שלה. בפרק הזה נמשיך לנתח אותו מאמר. נשתמש בכלי לניתוח תקפות שנקרא QUIP, שכולל שישה קריטריונים כדי להחליט האם מאמר שעוסק בפרוגנוזה (ובהשפעת גורמים שונים על תוצא מסוים בעתיד) הוא תק…
 
עבור חולים במחלות כרוניות, כגון סוכרת, קרוהן או מיגרנה, המחלה עצמה איתה הם מתמודדים היא לאו דווקא הבעיה הרפואית היחידה או המרכזית. מספר לא מבוטל מתוכם מתמודד עם מצב רפואי נוסף על המחלה, והוא הכאב. ד"ר איילת מדברי, מנהלת היחידה המקצועית לטיפול בכאב בבית החולים הלל יפה בחדרה, הסבירה לנו מדוע ההבחנה בין המחלה עצמה לבין הכאב חשובה, אילו מערכות מעורבות …
 
רבות נכתב ודובר על הקשר בין גוף לנפש, עם זאת השפעתם זה על זה לא תמיד ברורה על אף היותה ניכרת. יחסי הגומלין בין הגוף לנפש משמעותיים מאוד בפרט בחולים הכרוניים שלמחלתם, באופן טבעי, מתלווה סטרס. בכדי להבין לעומק את הנושא המורכב הזה שוחחנו עם שניים: ד"ר איתן אברמוביץ', פסיכיאטר המנהל את מכון הפנוקמפוס - מכון להיפנוזה רפואית; ומתי ליבליך, ממקימות התוכנית…
 
נדבר על הרגרסיה הלוגיסטית ואיך להבין את תוצאותיה במאמר, ועל גורמי סיכון לפציעות ריצה ברצים חובבים. כאשר יש מחקר שבו רוצים לנבא תוצא מסוים, כמו האם למשל רץ חובב יחווה פציעת ריצה, וכאשר יש יותר מגורם מנבא אפשרי אחד, משתמשים בשיטת מחקר הנקראת רגרסיה לוגיסטית. אפשר לבצע שיטה זו על מחקר קוהורט, כמו במחקר שנציג כאן. ברגרסיה לוגיסטית ניתן משקל שונה לכל אח…
 
הנתון "שיעור המחוסנים מבין החולים קשה" הוא נתון שיכול להטעות מאוד, משתי סיבות: א) גם אם יש חיסון יעיל ביותר, ככל ששיעור המחוסנים באוכלוסייה גובר , כך יעלה שיעור המחוסנים בין החולים קשה. ב) אין התייחסות לערפלן חשוב וכך נוצר לנו פרדוקס סימפסון. --- לקריאה נוספת על פרדוקס סימפסון: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21454324/…
 
השמנה נתפסת בעיני רובנו כנושא אסתטי בלבד, אבל למעשה מדובר גם בבעיה בריאותית. למה זו בעיה בעצם? איך פותרים אותה? האם די בדיאטה או ניתוח? בשביל לענות על השאלות הללו אירחנו בפרק זה שלושה - לימור מרדי – טילבור דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה באסותא. אורית יוגב, פסיכולוגית קלינית ורפואית, ומחברת הספר "רדו ממני". וד"ר נאסר סקרן, מנהל המחלקה הכירורגית…
 
בפרק זה נדבר על שיטות המחקר השונות לזיהוי תופעות לוואי של תרופה, ונדבר על שני מחקרים גדולים שבדקו בשיטות שונות תופעות לוואי של חיסוני mRNA לקורונה. לאחר מחקרים ראשוניים על בטיחות התרופה בחיות מעבדה ובכמות קטנה של בני אדם מתנדבים, מתבצע בדרך כלל מחקר גדול מבוקר מסוג RCT. יש קריטריונים רבים לגבי זיהוי, ניתוח סטטיסטי של תופעות הלוואי ודיווח עליהן במחק…
 
בפרק זה נדבר על אומדן קפלן- מאייר, ונחזור לתוצאות המחקר הישראלי הגדול שבדק את תופעות הלוואי של חיסון הקורונה. לפעמים, במסע לקוטב הדרומי, או במחקרים רפואיים, זמן המעקב אחר המשתתפים אינו זהה: חלק מהמשתתפים עוברים את כל המסע, וחלקם משתתפים רק בחלק מהמסע. כדי לאפשר מדגם גדול שכולל את כל המשתתפים, אך לא לטעות בחישובים, משתמשים במקרים כאלו באומדן קפלן מא…
 
איזה יום מושלם, חופש גדול, הולכים לבריכה, משתזפים ואוכלים ארטיק. אבל אז מגיע הלילה והילד ממרר בבכי, שוב כואבת לו האוזן. אז אחרי כל כך הרבה פרקים יובל ועידן סוף סוף מתייחסים לאיבר שבאמצעותו אתם מאזינים להם. האזנה נעימה, יובל ועידן. https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/31/revoptic-osimrefua-ear-infections/…
 
מחקר ישראלי חשוב ומרשים, שבדק את בטיחות חיסון הקורונה, התפרסם בסוף אוגוסט. ננצל מחקר זה כדי לדבר על תקפות ותוצאות של מחקרי קוהורט. במחקר קוהורט יש השוואה בין שתי קבוצות- אחת שנחשפה לגורם ואחת שלא נחשפה, ומדידת תוצאים (בדרך כלל תחלואה) בכל אחת מהקבוצות, עם השוואה ביניהן. במקרה שלנו, השוואה בין קבוצה שנחשפה לחיסון (קיבלה חיסון קורונה בישראל), לבין קב…
 
האם ריצה עלולה לסכן את בריאות הברכיים ולגרום לאוסטאוארטריטיס (osteoarthritis) בהמשך החיים? מחקרים תצפיתיים שעוסקים בשאלה זו בדרך כלל נותנים לנו תוצאה בצורת odds ratio (OR). זהו מספר שאינו אינטואיטיבי להבנה וליישום. למשל כאשר הסיכון הוא 20% בקבוצה אחת לעומת 33% בקבוצה שנייה, ה OR הוא 2. כאשר הסיכונים הם 50% באחת ו 80% בשנייה, ה OR הוא 4. בפרק זה נסב…
 
דמיינו שכל הרמזורים בכביש מחליטים על דעת עצמם באיזה צבע להיות. זה מה שקורה באחת מההפרעות הכי דרמטיות בקצב הלב - פרפור חדרים. בפרק הקרוב נשמע את המשך סיפורה של בתיה דולב, האשה שמתה 8 פעמים ובכל זאת בחרה בחיים. נשמע את ד"ר איילת שאוור, קרדיולוגית בכירה ואלקטרופיזיולוגית ממחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים, שסיפרה לנו על התופעה ועל איך מצילים…
 
פרק זה הוא מבוא למחקרים תצפיתיים, בו נסביר את ההבדלים בין מחקר קוהורט, מחקר מקרה-בקרה, ומחקר קוהורט רטרוספקטיבי. ב 1983 עדיין לא הבינו מהי דרך העברת מחלת האיידס. מחקר תצפיתי מסוג מקרה-בקרה היה חשוב ביותר להבנה זו. לאחר כמה שנים מחקר קוהורט פרוספקטיבי הדגים ממצא מפתיע – גברים נימולים נדבקו פחות באיידס. בהקשר אחר לגמרי, ושנים רבות אחר כך, תדירות יחסי…
 
סיכום מאמר מסוף יולי 2021, שעוסק בבדיקה אבחנתית: בדיקת אנטיגן מהירה לזיהוי קורונה. המחקר בוצע בשיטת מחקר חתך, בו על בני משפחה של חולי קורונה מאומתים בוצעה בדיקת האנטיגן וכן בדיקת PCR כבדיקה ההשוואה (gold standard). המחקר בוצע למעשה פעמיים, עבור שני קיטים שונים לבדיקה- Veritor, ו- biosensor. ההתייחסות כאן היא רק לראשון שבהם, כיוון שהתוצאות דומות מאו…
 
רגע דיגיטלי מרגש: הפודקאסט חגג השבוע אלף הורדות של פרקים. לכבוד החגיגה, מחווה לשיר "אלף כבאים": מחקרים שעוסקים באלף כבאים, באלף ספרים (פ' דגושה), וברופא אחד שמתקרב אלי עם המזרק. מדובר במטא אנליזה, במחקר אקראי מבוקר לפי צברים (cluster randomized trial)- שיטת מחקר שנסביר בפרק זה, ובמחקר מבוקר ללא אקראיות. בשלושתם נדבר על התקפות, על התוצאות ועל רלוונט…
 
הקטע הדרמטי ביותר בסדרות בתי החולים היא הסצינה שבה אחד החולים מאבד את ההכרה, הרופא צועק באנגלית "!Clear" ונותן ללב של החולה שוק חשמלי שמציל את חייו. פגשנו את בתיה דולב, שמתה לא פחות מ -8 פעמים, ששיחזרה איתנו את אותם רגעים דרמטיים. שוחחנו גם עם ד"ר איילת שאוור, קרדיולוגית בכירה ואלקטרופיזיולוגית ממחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים, שסיפרה ל…
 
"הספק הוא בית הספר של האמת"- פרנסיס בייקון יש סיבות רבות להטיל ספק בממצאי מחקרים ברפואה ובעקר בממצאים חיוביים (שהתוצאה שלהם מובהקת). נפרט חלק מסיבות אלה- החובה שלא להזיק, ההיסטוריה של טיפולים מזיקים ברפואה, ניגודי האינטרסים במחקר, ושכיחות שיטות לקויות במחקרים רפואיים. ישנה גם סיבה מעניינת נוספת שנסביר יותר לעומק. זוהי סיבה מתמטית שהוצגה על ידי יואנ…
 
הקצב בו מתפרסמים מאמרים הנוגעים לנגיף הקורונה מהיר ביותר, ומחייב סרט המשך מיד עם פרסום הפרק הקודם. אנחנו ממשיכים לעסוק בזן הדלתא של נגיף הקורונה וביעילות חיסון פייזר-ביונטק מולו. מחקר דומה מאוד למחקר מהפרק הקודם, הפעם מאנגליה ולא מקנדה, בדק בשיטת negative test design (שהוסברה בפרק הקודם) את יעילות חיסון פייזר-ביונטק נגד זן הדלתא. הודגמה יעילות חיסו…
 
Loading …

คู่มืออ้างอิงด่วน

Google login Twitter login Classic login